הפרעות נפשיות

מתמודד/ת עם דכאון? חרדה? עברת משבר פסיכוטי? סובל/ת מפוסט טראומה? קשיים נפשיים הם דבר שאפשר לטפל בו, וחשוב מזה – ללמוד איך להתנהל מולם ואיך לא לתת להם לנהל את כל חיי היומיום שלך ושל בני המשפחה. הניסיון הרב שצברתי במסגרות בריאות הנפש, כמתאמת טיפול וכמטפלת באנשים עם קשיים נפשיים ובבני משפחותיהם, מאפשר לי לסייע לכם – המתמודדים עם קשיים נפשיים ולבני משפחותיכם לעבור את המשבר, להתמודד עם הקשיים ולצלוח אותו מחוזקים, יודעים יותר ומודעים יותר. 

דכאון, חרדה, פוסט טראומה, משבר פסיכוטי – כל אלה היו עד לפני כמה שנים "מוקצים", לא היוו חלק מהשיח הציבורי והבין-אישי. תופעות שהמתמודדים עמן התביישו בהן ובעצמם. כיום, אנחנו בעידן אחר. נכון, יש עוד דרך לעבור. נכון, הסטיגמה עודנה קיימת, ועל כולנו האחריות להפחית אותה.  

אני מאמינה בכל לבי שידע במקום בורות, הנגשת מידע לאנשים במקום שיצטרכו לחפשו, מפגשים בלתי אמצעיים במקום הרחקת אנשים מהקהילה, ניפוץ מיתוסים – כל אלה הם המפתח להפחתת סטיגמה ולקהילה חזקה, איכותית ותומכת. 

תיאום טיפול

אחת הבעיות הנפוצות שאני שומעת מאנשים שמתמודדים עם קשיים נפשיים ומבני המשפחה שלהם, היא שהם פשוט לא יודעים מה צפוי להם. אי ודאות מוחלטת.  
יש משבר, ומה הלאה? איך עובדת המערכת? האם אשפוז פסיכיאטרי הוא בהכרח ארוך טווח? ומה קורה אחריו – מה האפשרויות העומדות בפנינו?
ונניח שאני כבר אחרי האשפוז ונניח והמליצו לי על תהליך שיקום, אל מי אני פונה? האם לחכות שייפנו אליי? מה זה סל שיקום? ומה ההבדל בין סל שיקום לביטוח לאומי?
המון שאלות, המון בלגאן, וצריך מישהו שיעשה סדר.

כאן בדיוק אני נכנסת לתמונה. זה בדיוק מה שעושים בתיאום טיפול (Case Management).
שנים של ניסיון בתחום בריאות הנפש, היכרות עם המערכת ועם התהליך הבירוקרטי והשיקומי, מאפשרים לי לעזור לכם לצלוח את התקופה המבלבלת, כי ידע זה כוח וככל שיודעים יותר מתבלבלים פחות, וגם לא מבזבזים זמן יקר.

כל המחקרים מראים שככל שהזמן בין המשבר לתחילת התהליך השיקומי קצר יותר, כך השיקום מוצלח יותר = חזרה מהירה יותר והסתגלות טובה יותר לחיי יום יום פעילים ומלאים. מיצוי זכויות, הגשה לסל שיקום, ליווי בוועדה ולאחריה, חשיפה למסגרות סל שיקום הקיימות באזור מגוריך – כל אלה צעדים שעבור מי שכרגע יצא מאשפוז, או שנמצא בהחלמה ממצב נפשי קשה, אינם פשוטים כלל ולעתים קרובות מביאים לכך שהוא אינו ממצה את זכויותיו ותהליך השיקום שלו מתעכב במקרה הטוב, ולא קורה בכלל במקרה הפחות טוב.

עברתם משבר נפשי? מישהו קרוב אליכם עבר?
בין אם עברתם אשפוז ובין אם לא, בין אם יש לכם אחוזי נכות מביטוח לאומי ובין אם לא, אתם מוזמנים לפנות אליי ואסייע במימוש זכויותיכם ובחיבור שלכם למסגרות השיקום המתאימות לכם ביותר. 

בניית תכנית שיקום

כל מי שאי פעם ניסה להגיע מנקודה מסוימת לנקודה רחוקה יודע שרק באמצעות סימון שלבים ונקודות ביניים אפשר להגשים את החלום ולהגיע ליעד.
שיקום נפשי פוגש אותך במקום מבולבל שזקוק לתכנית מסודרת כדי להתקדם, לחזור לחיים מלאים, להעז לחלום מחדש ולהגשים את החלומות האלה.

עבודה, לימודים, זוגיות, קשרים חברתיים, פעילויות פנאי, הורות, תפקוד יומיומי בבית – כל תחומי החיים האלה מושפעים מהמשבר הנפשי, וכולם או חלקם יכולים להיות חלק מתכנית אישית, מותאמת לך, שתהווה את הבסיס לתהליך שיקומי מוצלח. תכנית השיקום נבנית יחד איתך, בהתאם לרצונות, לשאיפות ולמי שאת/ה. אני כאן כדי לסייע לך מקצועית לבנות אותה באופן הכי נכון עבורך, כשאנחנו מתחשבים במציאות, בחלומות ובמעגלי התמיכה שלך.

לאחר בניית התכנית אני ממשיכה ללוות אותך וזהו למעשה התהליך השיקומי המלא – בניית תכנית, מימושה וחזרה לחיים מלאים, מספקים ועצמאיים. 

ייעוץ למשפחות

משפחות בהן יש בן משפחה שמתמודד עם קושי נפשי חוות בדידות, התרחקות חברתית, תסכול, חרדה וחוסר אונים בשל אי היכולת לעזור. בין אם מדובר באירוע נפשי ראשון ובין אם מדובר בהתמודדות ארוכת שנים עם בן משפחה חולה, המתח והמצוקה גדולים ואתם לא צריכים להישאר לבד.

בני משפחה (הורים, אחים, ילדים ועוד) מתמודדים גם הם עם קשיים, דילמות וחווים טלטלה רגשית כאשר יש להם בן משפחה שמתמודד עם קושי נפשי.
עולות שאלות כגון כיצד לעזור לו? איך להתנהג? איך לעמוד מול התנהגויות מסוימות? איך לקבל את הילד שהכרתי והשתנה? מה אני עושה עם רגשות קשים כגון כעס?
המשפחה היא בדרך כלל הראשונה לחוות את השינויים החלים באדם המתמודד עם קושי נפשי, הרבה לפני מערכת טיפולית כלשהיא.

התנהגויות "מוזרות", קושי לתקשר, תחושה ששהוא השתנה, קשה לשים את האצבע על מה אבל איננו מבינים אותו – כל אלה מתוארים ע"י בני משפחה במשבר נפשי ראשון, ומהווים תמרור אזהרה לכך שמשהו אינו כשורה. בשלב המשברי המשפחה זקוקה לתמיכה רבה לצד מידע שבמקרים רבים חסר. הצוותים במרפאות ובבתי החולים במקרים של אשפוז עובדים תחת עומס ומתקשים להגיע לכל משפחה באופן אישי ולספק לה את התשתית התמיכתית להתמודדות מיטבית עם המצב החדש במשפחתם.

בשל כך, משפחות רבות מחפשות מענה מחוץ למערכת בכדי שקבלת ההחלטות וניהול התהליך של יקירם ייעשה מתוך ידע וחוזק ולא מתוך חוסר אונים ותחושה של חוסר שליטה בתהליך.
באירוע נפשי ראשון, בפרט כשמעורב בו אשפוז, אי הוודאות וחוסר האונים עצומים ואנשים מתארים הלם, קושי לתפקד, חוסר הבנה של המערכת, היטלטלות ממקום למקום לטיפול בבירוקרטיה, "חורים" גדולים בידע אודות מה שעובר על בן המשפחה ותחושת אוזלת יד ותסכול.

בליווי מקצועי, אתן לכם את הידע הדרוש בכדי להבין יותר מה עובר על יקירכם, ומה השלב הבא בתהליך. יחד נעבד את המידע המגיע מבית החולים או מהמרפאה ונתרגם אותו לאופן שבו נכון לכם להתנהל כמשפחה. בנוסף, הפגישות יאפשרו לכם לפרוק רגשות שלא תמיד יש להם מקום בהתנהלות האינטנסיבית השוחקת של טיפול ודאגה ליקירכם שנמצא במשבר.

בהתמודדות ארוכת שנים עם הפרעה נפשית יש עייפות גדולה של בני המשפחה, עד חוסר יכולת להניע את עצמם יותר לעשייה. העיסוק האינטנסיבי בקושי הנפשי של יקירם מביא לשחיקה ולעתים לחוסר תקווה אשר בתורו מזין את אי העשייה והעייפות. כך נוצר מעגל שבעזרת תמיכה והכוונה נכונה נוכל לפרוץ אותו ולהבין אילו צעדים נחוצים על מנת שיתקיים שינוי שהמשפחה מייחלת לו.

משפחות לעיתים שואלות: "איך זה יעזור לי? הרי בן המשפחה שלי, זה שקשה לו צריך את הטיפול". התשובה: עיבוד רגשות, מתן מידע אודות ההפרעה, חשיפה לאפשרויות שיקום וטיפול שקיימות במערכת הציבורית והפרטית, כלים להתמודדות משפחתית ואישית – כל אלה מאפשרים אווירה יותר נעימה ומכילה בבית ולתנועה חיובית במשפחה, וכן מסייע למשפחה להבין את יקירן.                     

הייעוץ למשפחה יכול להינתן כחלק מהטיפול באדם, או בפני עצמו. הייעוץ ניתן בקליניקה או בבית.

למי זה מתאים?
• למי שיש לו בן משפחה שמתמודד עם קושי נפשי מאובחן, ומבקש לדעת מהן אפשרויות הטיפול ואיך ניתן לעזור לו.
• למי שמעונין לקבל מידע אודות סל שיקום לנפגעי נפש, זכויות ותהליכים בירוקרטיים שונים (משרד הבריאות, ביטוח לאומי ועוד).
• למי שזקוק למידע אודות האבחנה, דרכי הטיפול, אפשרויות שיקום בקהילה.
• למי שזקוק לסיוע בהליכים בירוקרטיים, תיאום טיפול, קשר עם גורמים מקצועיים שונים ומישהו ש"יעשה סדר בבלגאן".
• למי שמרגיש שהמצב בבית מושפע מההתמודדות של אחד מבני המשפחה עם קושי נפשי, שיש מתחים ומצוקה של בני הבית האחרים.

קבוצת תמיכה למשפחות:

הורים ובני משפחה חווים בעצמם התמודדות לא פשוטה. ההכרה בכך שהבן/האחות/בן הזוג/אמא שלנו עוברים משבר נפשי או מתמודדים עם מחלה כרונית לא קורית ביום אחד ונדרש תהליך של עיבוד וקבלת המצב. בנוסף – הבירוקרטיה, חוסר הוודאות באשר למהלך המחלה, למערכת הפסיכיאטרית, לתהליכי השיקום ולזכויות שמהוות חלק מתהליך ההחלמה והשיקום – כל אלה מקשים מאד על בני המשפחה שמוצאים את עצמם מותשים וקורסים תחת הנטל וחוסר האונים. בקבוצה תגלו שאתם לא לבד! הקבוצה מהווה מערכת תמיכה וחיזוק משמעותית לכם, בני המשפחה. זהו מקום בו תוכלו לשתף בתחושותיכם וללמוד מניסיונם של אחרים ומהידע שלי כאשת מקצוע מנוסה בתחום השיקום והטיפול בבריאות הנפש. לפרטים נוספים אודות הקבוצה לחץ/י

טיפול משלים לזכאי סל שיקום של משרד הבריאות

שירותי סל שיקום של משרד הבריאות נוגעים בתחומי חיים שונים: דיור, תעסוקה, פנאי, חברה, השכלה, סיוע למשפחות, טיפולי שיניים, סיוע בתפקודים יומיומיים והתארגנות בבית. יחד עם זאת, טיפול נפשי (פסיכותרפיה) אינו שירות חלק משירותי סל שיקום. אני מאמינה שתהליך שיקום אופטימלי חייב לשלב בתוכו טיפול נפשי אשר מוסיף רובד הכרחי לעבודה השיקומית. בטיפול ניתן לאדם מרחב להביא את רגשותיו ועמדותיו, קשיים וסוגיות שעולים בחיי היום יום (שקשורים או שלא קשורים לתהליך השיקומי שהוא עובר), וכן עזרה בבניית תכנית השיקום הנכונה לו.  

אם את/ה מקבל/ת שירות/י סל שיקום, אולם חש/ה שאין מענה שמספק את הצורך שלך לפרוק מלבך דברים, לשוחח עם איש מקצוע על דילמות, קונפליקטים וחלקים עמוקים יותר של חייך, אני כאן בכדי לספק את הטיפול המשלים לתהליך השיקומי.

הידע ושנות הניסיון שאני מביאה עמי מעולם השיקום מאפשרים לי לסייע לך בצורה המיטבית בטיפול ובמידת הצורך להיות בקשר מקצועי עם גורמי השיקום שמלווים אותך.

ומי שאין לו סל שיקום אך עדיין מתמודד עם קשיים נפשיים?

אנשים אשר עברו ועדה בביטוח לאומי וניתנו להם אחוזי נכות נפשית הנמוכים מ – 40% – אינם זכאים לסל שיקום, ומוצאים עצמם "נופלים בין הכיסאות" ללא מענה לצרכיהם. מחד, הם קיבלו הכרה כלשהיא והמערכת מבינה את הצורך שלהם בסיוע על רקע הקושי הנפשי. מאידך, הם אינם זכאים לסל שיקום ולכן אינם יכולים להסתייע בשירותי שיקום המוצעים לזכאים. 

במקרים אלה הטיפול הוא קריטי, שכן אין אף גורם מקצועי מתחום בריאות הנפש שמלווה את האדם, למעט מעקב פסיכיאטרי עפ"י רוב.  גם כאן נשלב את הטיפול הנפשי עם תהליך שיקום שאיננו תלוי בזכאות לסל שיקום. נבנה תכנית שיקום מסודרת בהתאם לרצונותיך, ליכולות ולמציאות, אלווה אותך בכל התהליך ואהיה בקשר מול הפסיכיאטר/ית, גורמי תעסוקה, דיור או כל גורם אחר רלוונטי. זאת לצד טיפול רגשי, נפשי, שיעזור לך להתקדם מן המשבר ולחזור לחיים מלאים ומספקים עבורך.  

דוגמאות לאנשים שייתרמו מתהליכי שיקום וטיפול שלא במסגרת סל שיקום:

  • בעלי אבחנות מסוימות שבגינן הם אינם זכאים לשירותי סל שיקום.
  • אנשים שזכאים לסל שיקום אך מסיבות כאלה ואחרות לא מעוניינים להיות חלק ממערכת השיקום של משרד הבריאות (עייפות וייאוש מהבירוקרטיה, חשש מסטיגמה ועוד). כתוצאה מכך הם למעשה נותרים ללא מענה טיפולי ושיקומי כלל. 
  • אבחנות שאחוז הנכות בגינן נמוך מ – 40% ולא מאפשר פנייה לסל שיקום, בעוד שברור שהקושי הנפשי משמעותי ופוגע בתפקוד היומיומי בחיי האדם וסביבתו.
  • אנשים עם קשיים בתפקוד אשר מעולם לא אובחנו –מתמודדים עם קושי משמעותי הפוגע בחיי היום יום ולא מאפשר להם לנהל חיים מיטיבים כפי שהיו רוצים. לעתים מדובר בהתמודדות ארוכת שנים, אף מגילאים צעירים ביותר, אולם מעולם לא ניתנה תשומת הלב להשלכות של הקושי של האדם על מהלך החיים התקין שלו ושל סביבתו.
בואו נהיה בקשר